קמבו רפואת צפרדעים
En / Heb
כמו כל טיפול אחר מסוגו, גם בקמבו התוצאות אינן מובטחות. התוצאות תלויות בכוונות, במטופל, במטפל ובעוד שלל דברים נוספים. כל האמור בסעיף זה, הינו על בסיס מאמרים, מחקרים ומידע הקיים ופתוח לכולנו ברשת.
אשמח לעזור בהבהרות ובקשות.
כללי
קמבו, הידוע גם כתרופת צפרדע, הוא הפרשתו הארסית של Phyllomedusa bicolor (צפרדע העלה הענקית או צפרדע הקופים), צפרדע עץ בצבע וירוק בהיר ילידת אגן האמזונס. ניתן למצוא אותה באזורי יערות הגשם בצפון ברזיל, מזרח פרו, דרום מזרח קולומביה, ובחלקים מוונצואלה ובוליביה. באזורים רבים מחוץ לברזיל ידועה גם הצפרדע וגם הפרשתה בשם סאפו (Kampo, Sapo, Vacina do sapo, Medicina da floresta, Medicine).
לצפרדעים אלו יש "שיר חיזור" ייחודי שניתן לחקות, על מנת לאסוף אותם בלילה. הצפרדעים נקשרות ברגליים ונלחצות באופן בלתי מזיק על מנת לגרום להפרשת חומר דמוי שעווה, שנאסף על גבי שבבי עץ מגב ורגלי הצפרדע. לאחר ייבושו, ניתן לאחסן את הקמבו למעלה משנה מבלי לאבד את עוצמתו. ישנן מספר אסכולות לשימוש, לרוב הקמבו מעורבב עם רוק או מים או מוגש כאבקה, ומיושם ישירות על כוויות עור הנעשות במיוחד.
לקמבו מגוון יישומים טיפוליים מסורתיים ופוטנציאליים, רפואיים ופסיכו-רוחניים כאחד. ההפרשה, בדרך כלל מתוארת כ"תרופת סבל ", ידועה בתופעותיה הכאטיות או הטיהוריות החזקות. למרות אי-הנעימות ראשונית, מבוקש הקמבו כדרך להחיות את הגוף והנפש.
צמיחה אישית
קמבו הינו כלי טרנספורמציה עמוק. רפואת הקמבו ידועה כמגדלת חמלה, אומץ, יציבות רגשית וריבונות אישית. חלק מהמשתמשים מרגישים "אמיתיים" או "סולידיים" יותר לאחר יישום הקמבו - פחות בראשם ויותר בגופם. תסכול, כעס וחרדה נוטים גם להפחית או להתפוגג לחלוטין. שינויים חיוביים אלה עשויים להימשך מספר ימים או מספר חודשים, תלוי בכוונה ובאדם שקיבל אותה.
קמבו מוצע לעתים קרובות לפני השימוש בתרופות צמחים מסורתיות רבות. לטענת המתרגלים, פעולת הקמבו "מאתחלת" את הגוף, לא רק על ידי חיזוק המערכת החיסונית וניקוי הגוף (פיזית ואנרגטית) אלא גם באמצעות יתרונות פסיכו-רוחניים מובחנים. יתרונות אלו מוכרים ומוערכים על ידי המשתתף לחווית התרופה אשר מוגשת לאחר מכן.
פנמה (Panema) - מונח של קבוצת ארוואק (Arawak ) המשמש את האשנינקה (Ashaninka) כמו גם שבטים אחרים המטפלים במסורת הקמבו - מתאר אנרגיה שלילית שאוספת לאורך זמן. מסורתית מתוארת הפאנמה כענן אפור דחוס או הילה. הפנמה מתוארת כמזל רע, דיכאון, עצלנות, גירוי, תקיעות תהליכים ומצבים שליליים אחרים. באופן טבעי פינוי ענן זה חיוני לקבוצות ילידיות התלויות בציד ובקוהרנטיות בקהילה. עבור רבים, הקמבו משרת מטרה זו.
מחוץ להקשרים המסורתיים, פיזור הפנמה ממוסגר במונחים של "ניקוי גוף הכאב", "הכנת הצ'אקרות" או ארגון מחדש של הפסיכולוגיה האישית. הטיהור עצמו עשוי להרגיש כגירוש של מחשבות רעות, הרגלים, תכונות אישיות שליליות או בעיות חיים מתמשכות.
שימושים טיפוליים
אחד היישומים הרפואיים הפוטנציאליים המרתקים ביותר של קמבו הוא הטיפול בסרטן. הוכח כי דרמספטין B2 מעכב את צמיחת תאי הסרטן (אדנוקרצינומה של הערמונית האנושית) ביותר מ- 90%. פפטיד זה חודר לתאים ופועל על ידי נמק (הרס פעיל) ולא אפופטוזיס (מוות תאים רגיל או מתוכנת).
בפטיטים אחרים בקמבו Dermaseptins ו- adenoregulin הנן אנטיביוטיקה עוצמתית, בשילוב יכולתם לחצות את מחסום הדם-מוח, הם נמצאו כיעילים ומהירים כנגד מגוון מיקרואורגניזמים טפילים ולחלוטין אינם רעילים לתאי יונקים.
פפטידים נוספים בקמבו נמצאו מבטיחים במיוחד לתנאים כמו דלקת קרום המוח (Cryptococcal ) ובקרב חולים עם נגיף HIV בשלבים מתפתחים. בין הפתוגנים אשר נהרסים על ידי dermaseptin B2 ניתן למצוא את הפטריות החוטניות המדביקות בצורה אופוטוניסטית חולי איידס. עם הופעתם והתפשטותם של חיידקים פתוגניים עמידים מאוד, אנטיביוטיקה חדשה מסוג הקמבו הופכת להיות קריטית.
מכיוון שאדנורוגולין משפיע על קשירת אגוניסטים לקולטני אדנוזין - דבר המסייע לחדירות של מחסום הדם-מוח. קמבו עשוי להועיל בפיתוח טיפולים במחלת אלצהיימר, דיכאון ושבץ. עדויות אנקדוטיות תומכות בשימוש של קמבו בטיפול בדיכאון, חרדה והתמכרות.
ישנן גם הוכחות אנקדוטיות משכנעות ליעילותו של הקמבו בטיפול בתסמונת עייפות כרונית (CFS). עדויות מצביעות כי הקמבו מבטל לחלוטין את תסמיני ה- CFS כאשר הוא נלקח באופן קבוע.
הדלדורפינים והדרמורפין שנמצאים בקמבו משפיעים על משכך כאבים הדומים לתגובת הכאב של הגוף של שחרור בטא אנדורפין. הם גם חזקים יותר ממורפין ללא אותה רמה של דיכאון נשימתי, פוטנציאל סובלנות ותסמיני גמילה.
פילוקינין עשוי להיות שימושי בטיפול ביתר לחץ דם, לאחר שהוכח כי מוריד לחץ דם בצורה יעילה יותר מאשר פוליפפטידים אחרים.
מצבים אחרים שעשויים להפיק תועלת מקמבו כוללים כאבים כרוניים, מחלת פרקינסון, בעיות בכלי הדם, דלקת כבד, סוכרת, שיגרון ודלקת פרקים.
חוקיות
קמבו חוקי בישראל ארצות הברית ורוב, אם לא בכול המדינות אחרות. נראה כי המגבלה היחידה היא האיסור של ממשלת ברזיל מ- 2004 על מסחור הקמבו.
פרמקולוגיה
ויטוריו ארספמר תיאר את מין פילומוזה, צפרדע הקמבו, כ"אוצר בלום "של פפטידים ביו-אקטיביים, שרשראות קצרות של חומצות אמינו הנקשרות לקולטני תאים אנושיים. הפרשת הקמבו מכילה עשרות פפטידים, המשמעותיים מתוכם כוללים פילוקאירוליין, פילומודוסין, פילוקינין, סוואגין, dermaseptin B2, adenoregulin, deltorphins, ו- dermorphin.
כריכת קולטנים
פילוקאירולין הוא נוירו-פפטיד נמרץ (hypopensive neuropeptide) המגרה את קליפת האדרנל ובלוטת יותרת המוח. הוא נמצא בקמבו בריכוז של כ- 32 מיקרוגרם למיליגראם, יש לו תפקיד בהשפעות הכאבים והרוויה של התרופה.
פילומודוזין מקיים אינטראקציה עם קולטני takykinin – אשר הוכחה כמווסתת את תפקידי הדופמין, הסרוטונין ומועברים עצביים אחרים. פילוקינין מכוון לרצפטורים ברדיקינין, פילומודוזין מכווץ שרירים חלקים ואילו הפילוקינין מרגיע אותם. שתיהם ממיסי דם חזקים, המגבירים את החדירות של מחסום הדם-מוח. הם נמצאים בקמבו בריכוז של כ- 22 ו -18 מיקרוגרם למיליגראם, בהתאמה.
סובינין, הנמצא בקמבו בריכוז של כ-3 מיקרוגרם למיליגראם, מתפקד כהורמון. הוא מקיים אינטראקציה עם ציר יותרת המוח-יותרת הכליה ועם קולטנים המשחררים קליפת המוח הקשורים לרגשות סטרס, חרדה, דיכאון והתנהגות ממכרת.
אדנורגולין ממריץ את הקשר של אגוניסטים לקולטני אדנוזין A1 ומוצג כגורם לדיכאון התנהגותי בעכברים.
דלטורפינים ודרמורפין הם שניהם אגוניסטים לקולטנים אופיואידים. דלטורפינים בפרט הוא בעלי הזיקה והסלקטיביות המחייבת הגבוהה ביותר לקולטני דלתא אופיואידים של כל תרכובת טבעית. Dermorphin הוא מאוד סלקטיבי עבור קולטנים ל- mu אופיואידים כיום, נמצא בקמבו בריכוז של כ- 5.2 ו -0.25-0.33 מיקרוגרם למיליגראם. פפטידים אלה חזקים פי כמה מהאנד-אנדורפין אנדוגני.
בטיחות ורעילות
האיגוד הבינלאומי למתרגלים של קמבו (IAKP) מפרסם כי מקרי מוות הנם נדירים וכמעט תמיד ניתן לייחס למצב-מקדים כלשהו. התוויות נגד שכיחות כוללות היפר או לחץ דם, דימום במוח, מפרצת או קרישי דם, מחלת אדיסון, אפילפסיה, בעיות לב והיריון.
מעט ידוע על בטיחותו לטווח הארוך של הקמבו. עדויות מצביעות על כך שדלתורפין ודרמורפין עלולים לגרום לדיכאון נשימתי ולהוביל להסתמכות רבה בשימוש תכוף. רעלים הנמצאים בקמבו עשויים להשפיע על מערכת הלב וכלי הדם, הכליות, הלבלב והכבד.
דיווחים אנקדוטליים מזהירים מפני "מחלות צפרדעים", מצב חשוך מרפא הנובע מהשימוש הלא-מסורתי בקמבו (למשל צריכת פה או עישון). "מחלות צפרדעים" מאופיינות על ידי שרירים חלשים, דום לב ומוות. המצב כנראה נגרם על ידי מיקרואורגניזמים טפיליים. בטיפול מסורתי מצב זה מבוטל על ידי התגובה החיסונית של הגוף לכוויות בעור.
היסטוריה
קמבו נקרא לכאורה על שם הפיג'ה (pajé או איש הרפואה) האגדי קמפו (Kampu). נאמר כי השאמאן הקדמון הזה למד על התרופה מרוח יער, לאחר שמיצה את כל האמצעים האחרים לרפא את השבט החולני שלו. על פי ה- Kaxinawá, רוחו של קמפו ממשיכה בצפרדע הקופים הענקית, ממשיכה לרפא כל מי שמבקש אותה.
ללא קשר למקור השם, רפואת הקמבו משמשת זה מכבר קבוצות ילידיות דוברות פאנו (Pano) באמזונס, כולל הקטוקינה, אשנינקה, ימינאווה ומאטסאס. יתכן שהוא שימש גם את המאיה הקלאסית, שאומנותה תיארה את צפרדעי העץ לצד פטריות. שימושים מסורתיים של הקמבו כוללים ביטול רעלים, הגברת כוח וסיבולת, פיקוח על הריון (או גרימת הפלה) ופיזור אנרגיה שלילית, או פאנמה. ביער הגשם משמש הקמבו ככלי עזר לציד, ומפחית את הצורך במזון ומים וממזער את הריח האנושי.
המערבי הראשון שהבחין בשימוש בקמבו באמזונס היה המיסיונר הצרפתי קונסטנטין טסטווין (Constantin Tastevin), אשר שהה עם שבט הקקסינאווה (Kaxinawá) בשנת 1925.
קמבו התגלה "שוב" בשנות השמונים על ידי העיתונאי פיטר גורמן (Peter Gorman) והאנתרופולוגית קתרין מילטון (Katharine Milton ) אשר שהו זמן רב עם שבטי המטס והמאיורונה בצפון-מזרח פרו, דרום-מערב ברזיל. כל אחד מהם סיפק דגימות קמבו לביוכימאים ג'ון דאלי וויטוריו ארספרמר. שניתחו את תכולת הפפטידים של הקמבו וראו פוטנציאל רפואי רב. חברות התרופות עשו מאמצים לסנתז ולפטנט פפטידים של קמבו, אך ברובם נאבקו בפיתוח תרופות.
עד 1994 כמעט ולא הוחל על קמבו על לא-ילידים מדרום-אמריקה. קמבו הוצע לראשונה כטיפול על ידי פרנסיסקו גומס, ממוצע חצי-קטוקינה אשר חי בסאו פאולו. מרחבי 1999, הצטרפו אליו סנטו דיים ומתרגלת האקופונקטורה סוניה מריה מנזס ומגישי קמבו אחרים, כולל מטפלים הוליסטיים, רופאים, ואנשי דת.
בשנת 2004, ממשלת ברזיל אסרה על פרסום כל היתרונות הרפואיים והטיפוליים של קמבו, ובכך למעשה חסמה את מגישי הקמבו העירוניים. בחלקה, פעולה זאת הייתה תגובה משפטית לדרישת שבט הקתוקינה להגן על ה"קניין הרוחני" שלהם.
שימוש נוכחי
המודעות הבינלאומית לטיפול בקמבו ממשיכה לצמוח, מסביב אמצע שנות האלפיים. כיום מגישי-קמבו אשר למדו במערב, מבצעים טקסי קמבו בכל העולם. כמו כן ניתן לרכוש מקלות קמבו באופן מקוון.
בקרב קהילת הקמבו קיים חשש כי רשתות האספקה המסחריות עשויות לנצל שבטים ילידים. ייצור בכמויות גדולות של מקלות קמבו עשוי גם להוות איום על הצפרדע בטבע.
שאלות נפוצות
האם קמבו יכול לגרום לטראומה פסיכולוגית?
ההשפעות הלא נעימות של הקמבו יכולות להרגיש אינסופיות עבור אלה שחווים אותם. יכולה להיות גם תחושה של שכרות או דיסוציאציה. אולם לרוב, קמבו אינו פסיכו-אקטיבי.
האם יש סיכונים?
קמבו יחסית בטוח כאשר הוא מיושם כראוי על אנשים בריאים. עם זאת, כנראה הוא פחות בטוח לילדים, נשים הרות או מניקות, אנשים הסובלים מבעיות לב, וחולים המחלימים מניתוח או נוטלים מדכאי-חיסון להשתלת איברים. יש להימנע מקמבו גם על ידי חולים כימותרפיים והקרנות, כולל אלו המתכננים להתחיל טיפול תוך ארבעה שבועות.
האם זה ישאיר צלקות?
כן - למרות שצלקות הקמבו הולכות ונמוגות עם הזמן, יתכן כי הן לא ייעלמו לחלוטין. ניתן ליישם משחה כגון דם-הדרקון לאחר טיפול, עשוי לעזור בשיפור המראה שלהם. לחלופין, ניתן להשתמש באותן נקודות תוך 2-3 חודשים מיום היישום הקודם (פחות מומלץ, עלול לדמם).
האם אוכל לשמור על הצפרדעים בבית?
ניתן לשמור על צפרדע הקמבו כחיות מחמד, אך הם אינם דו חיים למתחילים. בנוסף, נראה כי צפרדע הקמבו בשבי אינן מפרישות את אותו סוג של ארס כמו אלה שבטבע, יתכן עקב הבדלי תזונה.
מה הדרך הבטוחה ביותר לקחת קמבו?
הדרך הבטוחה היחידה לקבלת קבבו היא דרך כוויות בעור, אך הספציפיות נוטות להשתנות בין המקבלים. בקאבוקלו קמבו אינסטיוט, למשל, הקמבו ניתן באופן מסורתי בירח החדש למשך שלושה חודשים רצופים, בהגדלת המינון מידי חודש. הקמבו עשוי להיות גם במינון כפול או משולש בפגישה יחידה.
האם אוכל להשתמש בקמבו למיקרו-מינון (micro-dosing)?
יש מעט מאוד מידע על מינון מיקרו עם כמבו, אך יש הרואים בו כמסוכן. הטיהור המלא (כלומר במינונים גדולים ומלאים) ומעבר של התהליך במלואו נחשב חיוני לשחרור רעלים.
האם זה מייצר סובלנות (Tolerance)?
משתמשים תכופים בונים סובלנות גופנית לקמבו. חלק מהגברים בשבט בקטוקינה לוקחים יותר ממאה נקודות בכל פעם. דיווחים אנקדוטליים טוענים כי שימוש בסנאנגה ואיבוגאין יכולים להפוך את אפקט הסובלנות. הפיזיולוגית של המשתמש.
האם ניתן לערבב את הקמבו עם תרופות אחרות?
לרוב משתמשים בקמבו בשילוב עם איאהואסקה או סאן-פדרו מכיוון שטיהור הקמבו מראש מסייע לייעול הקליטה של התרופה. הפפטידים הוואסודילאיים פילומודוסין ופילוקינין משמשים גם להגברת החדירות של מחסום הדם-מוח.
קמבו ניתן להילקח גם לפני שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים המוגשים מהאף, כגון נו-נו (nu-nu) ראפה (rape) ואיבוגאין.
יש לשים לב, הבטיחות בשילוב הקמבו עם חומרים אחרים אינה ידועה לחלוטין. לפני טיפול יש להימנע מאלכוהול, מומלץ להימנע מסמים קלים לפחות שלושה ימים לאחר היישום של הקמבו.
למי הטיפול לא מתאים?
אנשים אחרי שבץ, אנשים הלוקחים מדכאי מערכת חיסונית עבור השתלת אברים, חולי אפילפסיה חמורה, ילדים מתחת לגיל 18, נשים בהריון או בששת חודשי ההנקה הראשונים, אנשים עם בעיות לב קשות, מטופלים בתרופות ללחץ דם נמוך, חולי מחלת אדיסון, מחלימים מניתוח משמעותי.